מאמר זה מתמקד בהיסטוריה המעניינת של כיכר סטפנוס הקדוש שבלב העיר וינה, סיפורה של הקתדרלה העתיקה, וכן בעיצוב שלה מבפנים ומבחוץ. תוכלו למצוא מידע מקיף ביותר על האטרקציות שבקתדרלה וסביבתה במאמר "קתדרלת סטפנוס הקדוש – אטרקציות ומוזיאונים".
כיכר סטפנוס הקדוש
אם מסתכלים על מפת הרובעים של וינה, ניתן לראות כי הרובע הראשון והעתיק של העיר נמצא ממש במרכזה. בלב ליבו של רובע עתיק זה נמצאת כיכר סטפנוס הקדוש (בגרמנית Stephansplatz). זוהי הכיכר שמקיפה את הקתדרלה הגדולה ודרכה יהיה עליכם לעבור כדי להיכנס לקתדרלה.
מהכיכר מתחילים שני רחובות עתיקים ומרכזיים – רחוב גראבן (Graben) ורחוב קרטנר (Kärtner) העמוסים בחנויות יוקרה, מסעדות ובתי קפה. באופן די מפתיע, ממול לקתדרלה, ישנו מבנה מודרני לחלוטין שנקרא Haas-Haus שהוקם ב-1990. רבים מתושבי העיר לא היו מרוצים כלל מהקמת הבניין משום שלטענתם הוא פוגע בקסם ההיסטורי של האזור כולו. על אף ההתנגדות הבניין המודרני נותר עומד והוא משמש עד היום עבור מסעדה יוקרתית ומשרדים. עבור וינאים רבים הוא מסמל את האפשרות להרמוניה בין ישן לחדש.
ממש מתחת לכיכר ישנה תחנת רכבת תחתית הנקראת Stephansplatz ובזכותה אפשר להגיע בקלות ובמהירות ללב העיר העתיקה. בשנת 1973, בזמן הקמת התחנה נתגלו בעומק של 12 מטרים מתחת לפני הקרקע שרידים של חדר תפילה עתיק מימי הביניים. יתכן וחדר זה שימש כמקום קבורה עתיק או פשוט כחדר תת קרקעי של הכנסייה.
פסל הגזע הממוסמר (Stock im Eisen)
בפינת ארמון אקיטאבל (Palais Equitable) שבקצה הכיכר, בתוך מיכל זכוכית, ישנו פסל עתיק ומיוחד של גזע עץ ובו ממוסמרים מאות מסמרים. אמנם, ישנם פסלים נוספים מסוג זה בערים אחרות בהונגריה ורומניה, אך פסל זה הוא העתיק ביותר שנמצא. האזכור הראשון שלו מופיע כבר בשנת 1533.
לפי השערות החוקרים, נפחים ועוזריהם שהיו יוצאים למסעות ברחבי היבשת היו ממסמרים מסמר בגזע העץ למזל טוב והגנה. מסמור מסמרים בצלבים, אבנים ועצים כדי לבקש הגנה ורפואה מהאל היה מנהג נפוץ, בדומה למנהג של השלכת מטבעות לבאר לצורך בקשת משאלה. בזמן זה נחשבו המסמרים לסחורה מבוקשת שאנשים לא בזבזו לחינם.
כדאי לעבור ליד פסל הגזע הממוסמר, הוא נמצא בפינה בה נפגשים הרחובות קרטנר וגראבן.
קתדרלת סטפנוס הקדוש
קתדרלת סטפנוס הקדוש היא הקתדרלה הקתולית המרכזית של וינה. המבנה מעוטר להפליא מבחוץ ומבפנים ומראהו ציוריב ביותר. מלבד היופי המרשים זהו מבנה היסטורי בעל חשיבות עליונה להתפתחותה של העיר וינה.
סיפורה של הקתדרלה
כבר באמצע המאה ה-12 לספירה הפכה וינה לעיר חשובה ומרכזית ו-4 הכנסיות הקטנות שהיו בה בתקופה זו לא הספיקו עבור צרכיהם של תושבי העיר. ב-1137 הוחלט על הקמת כנסייה קהילתית גדולה יותר על שטח שהיה אז מחוץ לחומות העיר. ככל הנראה השטח שעליו נבנתה הכנסייה היה חלק מבית קברות רומי עתיק מהמאה ה-4 לספירה שגם בו היו מבנים דת קדומים (אפילו יותר קדומים מהכנסייה העתיקה ביותר של וינה – כנסיית רופרט הקדוש הנמצאת במרחק של כמה מאות מטרים מהקתדרלה).
מבנה הכנסייה המקורי הושלם בשנת 1160 ועוצב בסגנון הרומנסקי. הכנסייה הוקדשה לקדוש סטפנוס שהיה יהודי-נוצרי מתלמידי רבן גמליאל הזקן והוצא להורג על ידי הסנהדרין בשנת 35 לפני הספירה. סטפנוס נחשב לקדוש המעונה הנוצרי הראשון.
מבנה הכנסייה המקורי נהרס ברובו בשנת 1258 כתוצאה משריפה גדולה ורק החלק המערבי והמגדלים שלו נותרו עומדים. בשנת 1263, במקום הכנסייה ההרוסה נבנתה כנסייה חדשה וגדולה יותר בסגנון זהה. הכנסייה החדשה כללה את המגדלים העתיקים של הכנסייה המקורית ולמעשה הם קיימים עד היום. ב-1304 הורה המלך אלברט הראשון על בניית תוספת לכנסייה מחלקה המזרחי. התוספת נבנתה בסגנון הגותי והושלמה בעת שלטונו של הדוכס אלברט השני, בנו של המלך אלברט. גם הדוכס רודולף החמישי, בנו של הדוכס אלברט השני המשיך את הרחבת הכנסייה ובנה חלק נוסף לתפילה בצד המערבי של המבנה. הבנייה נמשכה ממחצית המאה ה-14 ועד למחצית המאה ה-15 ובסופה הכנסייה העתיקה והמקורית נבלעה ממש בתוך מבנה הכנסייה החדש. בניית המגדל הדרומי הושלמה ב-1433, אך בנייתו של המגדל הצפוני שהחלה ב-1450 לא הושלמה מעולם כמתוכנן. עבודות ההרחבה של הקתדרלה הופסקו לחלוטין בשנת 1511.
מעניין לדעת:
בזמן מלחמת העולם השנייה תכננו הכוחות הגרמנים שראו את תבוסתם הקרובה להחריב את הקתדרלה לחלוטין. הפקודה של מפקד העיר הייתה להפגיז את הקתדרלה ולהשמיד אותה עד היסוד לפני בואם של החיילים הסובייטים. למרבה המזל, האחראי על ביצוע הפקודה לא הוציא אותה לפועל כלל והכנסייה נפגעה רק משריפה שפרצה בבניינים סמוכים. בשל השריפה גג הקתדרלה קרס. עבודות השיפוצים החלו מיד עם תום המלחמה והכנסייה שבה לתפארתה בתחילת שנות ה-50 ונפתחה לציבור ב-1952 עם השלמת העבודות.
כיום הכנסייה נחשבת לאחד מסמליה של וינה והיא מופיעה בסרטים, סדרות ומשחקי מחשב. כמו כן היא מוטבעת על גבי מטבעות של 10 אגורות. הכנסייה פעילה ומתקיימות בה תפילות במהלך השבוע ובימי ראשון. כמו כן, נערכים בה קונצרטים מוזיקליים.
עיצוב הקתדרלה מבחוץ ומבפנים
כשעומדים ממול לכנסייה קשה לדמיין כיצד בנו אותה בפועל בצורה כך כל מושקעת ומיוחדת. העיצוב החיצוני והפנימי של הקתדרלה יגרום לכם להשתאות נוכח הפאר וההדר שלו. בחלק זה תוכלו לקרוא הסבר מפורט על חלקי הקתדרלה השונים.
חלקו החיצוני של מבנה הקתדרלה
מבנה הקתדרלה נבנה מאבן סיד בהירה, אך במרוצת השנים הפכו קירות הקתדרלה לכהים (זאת בשל זיהום האוויר והפיח של המכוניות). המבנה גדול – אורכו 107 מטרים, רוחבו 40 מטרים ובנקודה הגבוהה ביותר שלו הוא מתנשא לגובה של 136.7 מטרים.
המגדלים של הקתדרלה
אחד מחלקי המבנה שהופכים אותו לכה מרשים הוא המגדל הדרומי שמתנשא לגובה של 136.7 מטרים. בפי המקומיים המגדל מכונה Steffl כקיצור לשם Stephen. בניית המגדל הושלמה בתוך 65 שנים (בין 1368 – 1433). בזמן המצור על וינה ב-1529 ובמהלך הקרב על העיר ב-1683 שימש המגדל כעמדת תצפית והגנה על קירות העיר העתיקה. בראש המגדל נמצאת אפילו דירתם של השומרים שהיו במגדל.
המגדל הצפוני תוכנן במקור להיות בגודל זהה למגדל הדרומי המרשים, אך התוכנית הזו התבררה כשאפתנית מדי. בנייתו של המגדל מעולם לא הושלמה כמתוכנן והוא מתנשא לגובה של 68 מטרים בלבד.
שער הכניסה
הכניסה הראשית לכנסייה נקראת שער הענקים (בגרמנית Riesentor). לפי ההשערות, השם הזה ניתן לשער משום שבימי הביניים הייתה תלויה מעליו עצם ענקית של ממותה. מעל השער ישנו עיטור קיר המציג את ישו ומשני עבריו מלאכים מכונפים. משני עברי השער ישנם שני מגדלים רומיים בגובה של כ-65 מטרים. המגדלים ושער הענקים הם החלקים העתיקים ביותר של הכנסייה.
גג הקתדרלה
אחד מהדברים שמייחדים את הקתדרלה הוא ללא ספק הגג שלה שרעפיו צבעוניים ויפים. אורכו של הגג הוא 111 מטרים והוא מכוסה ב-230,000 רעפים צבעוניים. הרעפים בצידה הדרומי של הקתדרלה יוצרים תמונת נשר בעל שני ראשים שהיה סמל האימפריה האוסטרית ובית הבסבורג. בצידו הצפוני של הגג יוצרים הרעפים הצבעוניים את שלט הגיבורים של העיר וינה והרפובליקה של אוסטריה. הגג של הקתדרלה נמצא בזווית כזו ששלג כמעט ולא מכסה אותו וגם הגשם תמיד דואג שהוא יהיה נקי ומצוחצח.
הפעמונים של הקתדרלה
בכנסייה ישנם 23 פעמונים והגדול מבניהם נקרא באופן רשמי מריה הקדושה ונמצא במגדל הצפוני. הפעמון הגדול שמשקלו 20,130 קילוגרמים! הוא השני בגודלו באירופה! (אחרי הפעמון של הקתדרלה בקלן שבגרמניה). חלק מהפעמונים מצלצלים לקראת תפילת הערב או כשיש הלוויה וחלקם מצלצלים מספר פעמים בשנה, בעיקר באירועים מיוחדים כמו בוא השנה החדשה. כל הפעמונים בקתדרלה קרויים על שם קדושים נוצרים.
מספרים שבטהובן הבין כי הוא חרש לחלוטין כאשר הוא ראה ציפורים מתעופפות במהירות מבית הפעמונים של הקתדרלה, בעוד הוא לא הצליח לשמוע דבר.
השריפה שפרצה ב-1945 הרסה מספר פעמונים והם הוחלפו במהלך השנים שלאחר מכן.
חלקו הפנימי של מבנה הקתדרלה
העיצוב הפנימי של הכנסייה מרשים לא פחות מהעיצוב החיצוני. היכל התפילה הגדול המעוטר בנברשות עתיקות, עמודי שיש ופסלים הוא בהחלט מיוחד ויפה. אפשר להיכנס לחלק של היכל התפילה הקרוב ביותר לכניסה מבלי לשלם. בחלקו הפנימי יותר ניתן לראות את המזבחות, דוכן המטיף, חדרי התפילה והזיכרון ואת הקטקומבות (חדרי הקבורה).
המזבחות שבכנסייה
היכל התפילה המרכזי כולל 18 מזבחות כאשר הידועים שבהם הם המזבח העליון ומזבח וינה החדשה (Wiener Neustädter Altar). המזבח העליון נמצא בחלקו הפנימי ביותר של היכל התפילה. המזבח נבנה כבר המאה ה-17 והוא עשוי כולו מאבן שיש. עיטורי המזבח מציגים את סיפור סקילתו של הקדוש סטפנוס שעל שמו נקראת הקתדרלה.
המזבח השני, מזבח "וינה החדשה" (וינר נוישטדט) נמצא בסמוך למזבח העליון. מזבח זה היה במנזר בעיר הדרומית לוינה שנקראת "וינה החדשה" (Wiener Neustadt) ורק בשנת 1885 הוא הועבר לכנסיית סטפנוס הקדוש. המזבח מעוטר בכמה ציורים שצוירו על מספר לוחות הצמודים אחד לשני ומתארים 72 קדושים מעולם הנצרות.
דוכן המטיף
במרכז אולם התפילה נמצא דוכן המטיף המעוצב בסגנון גותי. הדוכן מעוטר בסמלים נוצריים על קדושים ובעלי חיים המסמלים את המאבק של הטוב ברוע. הדוכן הוא ללא ספק יצירת אומנות ועבודת פיסול באבן ברמה הגבוהה ביותר.
חדרי התפילה והזיכרון
לאורך היכל התפילה ישנם 6 חדרי מעוטרים שהוקדשו לקדושים נוצרים שונים. אפשר להיכנס ולראות את חדרי התפילה על שם: קתרינה הקדושה, ברברה הקדושה, ולנטין הקדוש וברתולומאו קדוש.
הקברים והקטקומבות – חדרי הקבורה
כמו שציינו למעלה, הקתדרלה הוקמה באזור בו היה בית קברות עתיק מהתקופה הרומית. נוסף על כך, הכנסייה שימשה כמקום קבורה עבור רמי המעלה. היה זה כבוד נעלה להיקבר בכנסייה ולהיות קרוב לקדושי נצרות. בתוך הכנסייה ניתן לראות את קבריהם של כמה משליטי אוסטריה – הנסיך יוגי'ן מסאבוי וקיסר האימפריה הרומית הקדושה פרדריק השלישי. הקברים מרהיבים ביופיים ומעוטרים למשעי ובנייתם ארכה שנים רבות. במרתפי הכנסייה קבורים בישופים, דוכסים ואחרים שהיו בעלי תפקידים חשובים באימפריה.
בסמוך להיכל התפילה הראשי ישנם חדרי קבורה, קטקומבות, שהיו בשימוש עד לשנת 1783. עצמותיהם של 11,000 בני אדם נמצאות בחדרי הקבורה הללו.
סקרנים לדעת מה האטרקציות והמוזיאונים שנמצאים בסביבת הקתדרלה? קראו עוד במאמר המקיף שלנו "קתדרלת סטפנוס הקדוש – אטרקציות ומוזיאונים".
